יום שישי, 12 בינואר 2018

הגמגום המבורך The introspective imperfection

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
משה רבנו מכנה עצמו "כבד פה וכבד לשון"; מהי משמעותן של אותן מילים? האם, כפי שנהוג לחשוב, הוא גימגם? האם השפה המצרית לא היתה שגורה בפיו? האם היה חסר ביטחון?
מכל מקום, אולי מלמד אותנו הדבר שאיכותו של מנהיג אינה תלויה ברטוריקה שלו ואולי חוסר שלמות עשויה לעודד צניעות ואינטרוספקציה. זוכרים את  לוי אשכול? אני מתגעגע למנהיגות כזאת...
שבת שלום לכולכם וחודש טוב
פנחס, ציפי ומשפחתם
שלח נא את עמי

 https://www.youtube.com/watch?v=ZF_EuS1l8Zw



Dear Family and Friends,

There are different interpretations about the Moshe's speech problem; did he stutter? was it a problem of fluency in the Egyptian language? Did he feel insecure?
In any case, this may teach us that  the quality of a leader doesn't depend on his eloquence, and there are good chances that some imperfection may improve modesty and introspection.
Shabbat Shalom  to all
Pinchas, Tzippie and Family

-- 
שלח נא את עמי

 https://www.youtube.com/watch?v=ZF_EuS1l8Zw

יום שישי, 5 בינואר 2018

על החובה להפר פקודה בלתי חוקית בעליל - The courage not to collaborate with evil

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
חלק מפרשני התורה סבורים שהמיילדות שסירבו  לציית לפרעה  ולא היו מוכנות להרוג את הבנים הזכרים שנולדו לבני ישראל היו מצריות ולא יהודיות. בכל מקרה, משה לא היה שורד לולא התערבותה של בת פרעה.
ואולי בא הדבר ללמדנו שאנשים אמיצים שאינם מפחדים להתקומם נגד שלטון דיכוי, יכולים להשפיע על מההלך ההיסטוריה, גם אם הם במיעוט.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם
 
http://pinchaspeace.blogspot.com  

אל תירא - הבאים ישרש כוח - שולי נתן

https://www.youtube.com/watch?v=1_8qN3pYIgc
שלמה קרליבך
https://www.youtube.com/watch?v=zthNLT4pPp8



 Dear Family and Friends,
According to some commentators, the midwives who refused to collaborate with Pharao's decree -namely to kill  every male Jewish baby - were Egyptians. In any case, Moshe wouldn't have survived unless Pharao's daughter had saved him.
Maybe this teaches us that courageous individuals, who aren't afraid to rebel against oppressive authority, even if they are a minority, are able to influence the course of history.
Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family 
http://pinchaspeace.blogspot.com 

אל תירא - הבאים ישרש כוח - שולי נתן

https://www.youtube.com/watch?v=1_8qN3pYIgc
שלמה קרליבך
https://www.youtube.com/watch?v=zthNLT4pPp8


Shabat Shalom from the Leiser family
-- 
פשבן

יום שישי, 29 בדצמבר 2017

האם הפיוס אפשרי? On kindness and truth


לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
האם אחי יוסף עברו טרנספורמציה? 
לכאורה, ראינו בשבוע שעבר שליהודה היה אומץ להתעמת עם יוסף בעניין בנימין, אך איננו יודעים אם הוא היה מסוגל לעשות את זה, אם היה יודע שמי שעומד לפניו הוא יוסף, אותו הציע למכור.
 אחרי מות יעקב אביהם, הם חששו שיוסף יתנקם בהם, לעומת יוסף המדבר איתם בצורה מפויסת, יוסף, כיחיד, עבר אולי טרספורמציה אמיתית.
אולי בא הדבר ללמדנו שלקבוצה, לקולקטיב, יש דפוסים המקשים על שינוי ועל שחרור מרגשי אשמה החוסמים כל התקרבות של ממש.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com

  ישימך אל-הים כאפרים וכמנשה

https://www.youtube.com/watch?v=hl5Guz2X8gE

ברכת הבת
https://www.youtube.com/watch?v=GLEw5fF5bXs

Dear Family and Friends,
Two concepts are used by Jaacov when he asks his son Joseph to burry him in the land of his Fathers, and not in Egypt; "Hessed" and "Emeth".
Should these notions be translated as "kindness" and "truth"? Or, is 'Emeth" faithfulness?
Actually, this linguistic dilemma raises a more meaningful question: Hessed seems to be something that you are not forced to do, and Emeth sound like something you can rely upon. So, is Emeth in contradiction with Hessed? Or is it a complementary attribute? Can a society, a world, rely on kindness as such, or will it be possible some day?.
Shabbat Shalom to all,
PInchas, Tzippie and Family

  ישימך אל-הים כאפרים וכמנשה - ברכת הבנים

https://www.youtube.com/watch?v=hl5Guz2X8gE

ברכת הבת
https://www.youtube.com/watch?v=GLEw5fF5bXs

יום שישי, 15 בדצמבר 2017

לא בחיל ולא בכוח Priorities

לחברותינו, חברינו ובני משפחתנו היקרים,
נרות חנוכה באים להזכיר את "נס פח השמן", המהווה ייצוג של ניצחון המכבים על התרבות ההלניסטית בימי אנטיוכוס. קיימות התייחסויות שונות ל"חכמה יוונית" אצל חז"ל ואצל הוגי דעות בימי הביניים ובתקופות מאוחרות יותר. אולי יש צורך במאבק נגד תרבות הרוצה להשתלט על תרבות קיימת, כי השתלטות אינה מאפשרת דו-שיח והפרייה הדדית; במצב של קבלה וכבוד בין אנשים ובין תרבויות, יכולה כל תרבות להעשיר תרבות אחרת;
בלשון חכמים: יפיפותו של יפת באהלי שם
ובלשון הרמב"ם: שמע את האמת ממי שאמרה.
מפגשים בין בני אדם, בין עמים ובין תרבויות הופכים להיות אלימים, כאשר יש תחושה (מציאותית או דמיונית) של איום. אולי גם הצורך לשלוט קשור לאותה תחושה של איום, "והעיקר, לא לפחד כלל"
שבת שלום , חנוכה שמח וחודש טוב
פנחס, ציפי ומשפחתם


 לא בחיל ולא בכוח, כי אם ברוחי...(מתוך ההפטרה לשבת חנוכה)


Dear Family and Friends,
This evening we are lighting the Candles of Hanukah before lighting Shabbat candles; it's interesting to notice that Hanukah candles are lit outside or at a window; their purpose is to publicize the miracle of our cultural and spiritual survival. If somebody doesn’t have enough money for both (Shabbat and Hanukah candles), Shabbat candles have priority, since they reflect inner harmony and peace; Maimonides even generalizes this idea by claiming that the entire Torah is aimed towards achieving Peace in the world. Maybe it’s important to remember this, when too often religion has become one of the main factors of conflict and hatred.
Shabbat Shalom and  Hanukah Sameach to all
Pinchas, Tzippie and Family
לא בחיל ולא בכוח, כי אם ברוחי...(מתוך ההפטרה לשבת חנוכה)


יום שישי, 8 בדצמבר 2017

ניצול לעומת הקשבה- Yossef and Yehuda; two journeys

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,
בסיפורי המקרא אין צנזורה; ואולי ניתן גם להבין כך את השם "ספר הישר" בו כינו הנביאים את ספר בראשית.
בפרשת "וישלח" שקראנו בשבת שעברה, מספרת לנו התורה על שני מצבים שהיינו מגדירים היום כניצול מיני; ההתעללות שעברה דינה ע"י שכם והמילים הקצרות המספרות על ראובן, בנו הבכור של יעקב, ששכב עם בלהה, פילגש אביו. קולן של דינה ושל בלהה לא נשמע,הוא הושתק.
בפרשת וישב שנקרא מחר, יש שני סיפורים עם מוטיבים מיניים, בהם יש אלמנט של ניצול; סיפורם של תמר ויהודה, וסיפור הפיתוי של יוסף ע"י אשת פוטיפר. 
יש כמובן  הבדל עצום בין סיפור תמר ויהודה לבין הניצול הברור של  "גברת פוטיפר" את יוסף; תמר בסה"כ מבקשת לממש את אימהותה ולאלץ את יהודה לקיים הבטחה שהפר ולשם כך היא משתמשת במיניותה; לעומת אשת פוטיפר המנצלת עבד עברי כדי לספק את צורך השליטה שלה באמצעות מיניותה.
דומני שבסיפור של תמר ויהודה, בניגוד לסיפורים האחרים יש דיבור, גם אם בהתחלה יש ניכור והתעלמות. אמנם, יש גם  ניסיון של דיבור מצד שכם (וידבר על לב הנערה), אך אפשר להבין שלנאנסת אין  כח ורצון לדבר עם האנס.
ואולי באים כל הסיפורים  האלה ללמד אותנו משהו על הקשבה למקום בו נמצא האדם האחר. הדבר נכון ביחסים תקינים  בין בני אדם, קבוצות ועמים.
שבת שלום וחנוכה של אור לכולנו.
פנחס, ציפי ובני משפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com
עמיר בניון: יוסף

https://www.youtube.com/watch?v=pKU3_tUWQcA
Dear Family and Friends
Tomorrow, we'll read about  .Yossef and Yehudah.These 2 sons of Yaakov leave their father's home and start their individual journey. Both undergo traumatic experiences: Yossef was almost killed by his brothers and arrived as a slave in Egypt; Yehuda lost 2 of his sons and had intercourse with Tamar, his daughter-in-law disguised as a whore and became the father of twins - these traumatic experiences engendered transformations in both of them; Yossef became able to listen to the dreams of others and Yehudah beame able to assume responsibility over his deeds. Maybe this teaches us what a leader needs; being able to listen empathetically to the dreams, narratives and needs of others and also assume responsibility over his deeds and misdeeds. Will we ever be able to find such leaders among us? 
Shabbat Shalom to all
Pinchas, Tzippie and Family

עמיר בניון: יוסף
https://www.youtube.com/watch?v=pKU3_tUWQcA

יום חמישי, 23 בנובמבר 2017

בריחה ההופכת ליציאה ולמפגש

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים,

הפרשה שנקרא בשבת מתחילה במילים "ויצא יעקב". 
מי שקרא את סוף הפרשה הקודמת יודע שבעצם מדובר בבריחה. ואכן, ההפטרה מתחילה במילים "ויברח יעקב שדה ארם".
האם בא הדבר ללמדנו שאדם יכול להפוך בריחה ל"יציאה"?
מה מאפשר את המהלך הטרנספורמטיבי הזה? אולי בעצם יצא יעקב  מעצמו, מזהותו כילד של  אמא, המוכן לרמות את אחיו, ולהפוך  במפגש עם רחל ליד הבאר, אחרי שבחלומו הוא התחבר לחלק האלוהי שבתוכו, למי שיכול  להרים את האבן המכסה את הבאר.
לעתים, המפגש של האדם עם עצמו האמיתי, המאפשר מפגש אינטימי עם האחר עשוי להפוך גורל לייעוד, אובייקט נרדף לסובייקט אחראי ובוגר.
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ובני משפחתם
אהיה כטל לישראל (מתוך ההפטרה בהושע יד, ו).

Dear Family and Friends,
The Torah section we'll read on Shabbat starts with the words "Vayetse Yaakov"; Yaakov left Beer Sheva.
We all know that actually Yaakov escaped his brother's resentment and threat.
Maybe we have to understand "Vayetse" as if Yaakov left his identity of the "little son of his mother" who agreed to cheat his brother and his father and underwent a process of transfromation enabling him, after connecting in his dream with his inner divine part, to meet Rachel and opening the well.
  • Maybe being in touch with our inner real self enables us to meet the other.

  • Shabbat Shalom to All,
  • Pinchas, Tzippie and Family 

.אהיה כטל לישראל (מתוך ההפטרה בהושע יד, ו).
https://www.youtube.com/watch?v=IHf0J-7L_WM

יום חמישי, 9 בנובמבר 2017

פרשת חיי שרה כתיקון - Overcoming Fear and Hatred

לבני משפחתנו, חברותינו וחברינו היקרים
בשבת שעברה, קראנו על גירוש הגר וישמעאל ע"י אברהם, לפי דרישת שרה.
איננו שומעם דבר על יצחק, אחרי העקדה,  עד שעבד אברהם חוזר מארם נהריים ומביא את רבקה ליצחק.
יצחק מגיע למפגש עם רבקה מ"באר לחי רואי", ובעלי המדרש רואים באזכור המקום רמז למקום בו פגשנו את הגר וישמעאל אחרי הגירוש והמדרש מספר שאחרי מות שרה, הלך יצחק לשם כדי להחזיר את הגר-קטורה לאביו. כמו-כן, מספרת לנו התורה שיצחק וישמעאל קברו ביחד את אברהם אביהם.
היתכן שהסיפור בא ללמדנו שאחרי תקופה של קנאה, תחרות ואיבה ניתן להגיע לפיוס ע"י תיקון העוול?
שבת שלום לכולכם
פנחס, ציפי ומשפחתם
http://pinchaspeace.blogspot.com 

לקריאה נוספת באותו נושא:  http://pinchaspeace.blogspot.co.il/2008/11/normal-0-false-false-false_728.html
נערה טובה יפת עיניים
https://www.youtube.com/watch?v=ZEf9L3R14RI






Dear Family and Friends,
Last week we read about Avraham sending Hagar and Yishmael away, upon Sarah's request.
After the Akedah, Yitzhak disappeared and didn’t live with his parents.
Rashi, quoting a Midrash reads in the words "Beer LaHay Roei" an allusion to the place where we last met Hagar and Yishmael and says that after his mother Sarah died, he brought Hagar back to his father, which is identified with Keturah; we'll also read that Yitzhak and Yishmael are burying their common father together.
Does that teach us that after each episode of hatred and rivalry, people are (or should be) able to overcome fear, to reestablish harmony and peaceful coexistence after repairing injustice?

Shabbat Shalom to all,
Pinchas, Tzippie and Family 

More on this topic: http://pinchaspeace.blogspot.co.il/2014/11/hagar-ketura.html 
נערה טובה יפת עיניים
https://www.youtube.com/watch?v=ZEf9L3R14RI